ראיון סיום תפקיד – ארנון כץ

תפקיד: מנהל מגזר צרכני, רכז שירותים.

תחילת תפקיד: נובמבר 2019, סיום תפקיד: אוקטובר 2024. סה”כ בתפקיד כחמש שנים.

איך היה נראה יום עבודה שלך? (התחלה, סיום, ימים בשבוע, חלוקת העיסוקים ברגיל)

סדר היום שלי נשלט ע”י רצף ישיבות ופגישות קבועות, סביבן הייתי משתדל לחזור לכל הפונים ושאר המחויבויות שדורשות התייחסות. ככלל, השתדלתי לסיים בשעה מוקדמת ולהקדיש את ימי שישי למשימות שדורשות זמן איכותי יותר

מאיזה חלק של עבודתך נהנית, וממה פחות?

מרבית הפגישות החד פעמיות עם חברים, הוציאו ממני את הסקרנות הטבעית ואיתם גם הנאה גדולה ולעתים סיפוק (כשהיה בכוחי לסייע).

הישיבות השבועיות הארוכות של המזכירות, וועדת דירות היו גורם שוחק ושמחתי לסיים איתן.

האם יש דבר מה – פרוייקט, שינוי, שימור, ייחוס – שבו את גאה שהצלחת לבצע?

אני מאוד שמח בהצלחות של כל החברות והחברים שיזמו עשרות פרויקטים שונים במהלך חמש השנים האחרונות וגאה בעצמי שבמרבית המקרים הצלחתי לא להפריע להם.

עוד משהו חשוב שקרה בשנים האחרונות הוא ההכנסה של ביקורת הפנים לתרבות הארגונית שלנו ככלי מסייע, כזה שמנהלי הפעילויות משתפים איתו פעולה בצורה פתוחה ונעזרים בביקורת מתוך מטרה להשתפר וללא צורך להתגונן.

ואותה שאלה, אבל משהו שבו לא הצלחת ומה לדעתך מנע את ההצלחה

ישנו פער מובנה בין רמת החיים שלנו לבין רמת ההתפרנסות שלנו. אמנם לא הצבתי את עניין ההתפרנסות כמטרה (הבנתי מראש שזו מטרה שאינה ברת מימוש), אך בהחלט פעלתי בניסיון לשפר את המצב. חוסר ההצלחה לשנות את המאזן הזה צריכה להיבחן ב-“כנות קהילתית” ועלינו להכיר בכך שלצד התועלות שיש לנו מאורח החיים השיתופי, נושא ההתפרנסות הוא קושי מובנה בשיטה.

האם נשארו לך תוכניות אותן לא הספקת לממש ולקדם ? מה הן?

ישנם כמה פרויקטים גדולים של שיפוץ מבנים צרכניים גדולים: פרויקטים שכבר בביצוע, אך טרם הסתיימו – מלתחות בריכת שחייה, שביל קרוואנים.

פרויקטים שממש לפני ביצוע – בית המכוורת, מבנה רשות הבנייה, שירותי ריתמיקה ושבילי צמרת.

ורשימה ארוכה של פרויקטים עתידיים שבראשם שיפוץ מבנה בית הראשונים העתיק.

האם השתנית ו/או נתרמת באופן אישי בשל התפקיד?

רכשתי הרבה כלים ניהוליים, חלקם מהשתתפות בכנסים והכשרות, חלקם פשוט ממילוי התפקיד.

ומה לגבי תפישות קיבוציות, חברתיות?

אולי זה יקרא כתשובה מתחמקת, אך אני חושב שההחלטה על אורחות החיים היא של כולנו

ככל שנבחר להישאר קשורים-קרוב ולהמשיך לבחור בחיים ביחד, עם כל היתרונות והחסרונות שכרוכים בכך, אני חושב שנרוויח. מכיוון שלאורח החיים השיתופי יש ערך מוסף עצום בהקשרים של חינוך ובריאות (פיסית ונפשית). לעתים קרובות לא באמת ניתן לקנות את התמורות הללו, אפילו שההכנסה הפנויה גדולה מאוד.

לעומת זאת, ככל שמרבית החברות והחברים ירצו להיפרד, או אם לדייק, לנתק חלק מהחיבורים בינינו (בעיקר הכלכליים), אני בטוח שהמעשה הנכון הוא להתקדם בדרך של מרבית הקיבוצים לכיוון מה שנקרא: “קיבוץ מתחדש”

יש לך ‘טיפ’ למחליפך בתפקיד או בכלל למי שירצה למלא תפקיד ניהולי בכיר בקיבוץ?

הטיפ הוא לפעול לפי המודל הדולפיני שמתבסס על מטאפורות של “סרדין” “כריש” ו”דולפין”. שלושה בעלי חיים ימיים שכל אחד מהם מייצג ישות קוגניטיבית-התנהגותית-רגשית בנפשו של האדם. בהקשר של תפקיד ניהולי בקיבוץ, חשוב להשתדל להיות כמה שיותר דולפין ולקבל החלטות שכלתניות מבוססות נתונים תוך שיתוף והתייעצות עם כמה שיותר חברות וחברים,

יחד עם זאת אין ברירה, לפעמים נדרשות פעולות קצה שמתאפיינות בהפעלת מלוא הסמכות הניהולית (הכריש) ולהבדיל, שרירי צוואר גמישים שמאפשרים להתעלם מדברים שניתן להתעלם מהם (הסרדין).

היית חוזר ומציע את  עצמך לתפקיד זה, אילו חזרנו בזמן עם הידע של היום?

כן, הכניסה שלי לתפקיד הייתה עם עיניים פקוחות ומתוך הבנה מלאה של מה שמחכה לי.

לאיזה כיוון מקצועי בכוונתך לפנות?

בהשכלתי אני כלכלן, ב-5 השנים האחרונות הייתי מנהל. הכיוון המקצועי שלי הוא על הרצף הזה.

מה היית מאחל לקיבוץ ולענפים עליהם היית אחראי?

לקיבוץ אני מאחל שגשוג: כלכלי, תרבותי ורוחני. אני מאחל שנדע לשמר ולהמשיך לפתח את כל הדברים הנפלאים שיצרנו בבית שלנו.

להבנתי, כל מנהלות ומנהלי הפעילויות שלנו מוכשרים ומחויבים ברמות הגבוהות ביותר, כאלו שמאפשרת לכולנו לחיות חיים נוחים ורגועים ולהרעיף אהבה גדולה על משפחתינו וחברינו.

אני מוקיר תודה באופן אישי לכל עובדות ועובדי המגזר הצרכני, היה לי זכות גדולה להיות ראשון-בין-שווים כחלק ממערך ענפי השירות. אני מאחל לכולכם שנה טובה ורגועה.

עד כאן ראיון עם ארנון כץ, בסיום תפקיד ניהולי בכיר.

איחולי הצלחה בהמשך הדרך המקצועית, תודה על כל אלו, המשך לעשות חייל.