ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת
ירושלים, 23.07 | צילום: עמוס גיל
אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכםן, חברות וחברי הקיבוץ
אין זה סוד שנפל דבר בחצי השנה האחרונה בישראל.
מתוך ההריסות של מפלגות השמאל, קם עם, חזק, עירני, אסרטיבי, יוזם, יצירתי, אמיץ וחד (הכל גם בנקבה, כן?).
אני רואה א.נשים שהם שורדי שואה שלא מפספסים שבוע לעמוד ולהפגין בצומת, בשמש הקופחת, ובחורף גם בגשם.
אני רואה אתכםן, צעירים ומבוגרים. חלקכן סבים וסבתות לנכדים. לא מפספסים אף שבוע, אם זה בקפלן או בכרכור.
אני רואה את החוזק, את היצירתיות, את האומץ.
ביום ראשון נסענו להפגין בירושלים. הפעם נלוו אלינו גם צעירים מהמוסד, אחדים נשארו להפגין בבוקר הגורלי הזה, מול הכנסת.
רוצה להגיד לכל אחת ואחת מכםן כמה אני גאה להיות חלק מהקיבוץ הזה. כמה אני שמחה וגאה לחיות במקום, ולגדל את ילדי במקום שמבין את החשיבות של להיות עם חופשי בארצו.
ולא נוהים אחרי מניפולציות של פוליטיקאים/יות מושחתים.
זה נותן כח להמשיך ולהפגין, ולגרש את ממשלת הבלהות הזאת.
יישר כח!