פגישה עם נווה בר-לב על השתתפותו במיזם

באמצע דצמבר נערך מיזם יפה ומרגש בקיסריה של 1,000 נגנים וזמרים כמחווה לחטופים. למיזם הצטרפו משפחות החטופים ונווה בר-לב זכה גם הוא לנגן בו על תופים.

החלטתי להיפגש איתו ולשמוע ממנו על המיזם ועל השתתפותו בו. נווה בן 17 וחצי בכתה י”ב, בנם הבכור של עילם וכרמית.

נווה ספר לי איך הגעת להשתתף במיזם הזה?

רינת לומסטרה שלחה לי  ולעוד חבורה מהנעורים שאנחנו מנגנים ביחד קישור ומתוכם רק אני נרשמתי. כל מי שנרשם התקבל.

נרשמת ו…

נרשמתי כחודש וחצי לפני האירוע שבסופו של דבר בגלל מזג האוויר נדחה קצת.

האם היו לכם חזרות משותפות טרום האירוע?

בכלל לא. קיבלנו כל קבוצת נגנים, לפי סוג הכלי נגינה, סרטון ותווים  של השיר ואיך מצופה מאיתנו לנגנו.

ביום האירוע הגענו מוקדם סביב השעה 8 בבוקר והתחלנו לנגן בסביבות 10. עשינו חזרות כי רצו לקבל רושם איך זה נשמע.

איך הרגשת תוך כדי המיזם?

הכרתי כמה נגנים שאני הבאתי והאירוע היה חוויה מטורפת. בגלל שזה היה בקיסריה אז הסאונד שאין לו לאן לברוח נותן תחושה מאוד עוצמתית כשכולם מנגנים ביחד וזו הייתה חוויה מיוחדת במינה שלא חוויתי קודם בשום הזדמנות.

באיזה שלב הגיעו משפחות החטופים?

הם הגיעו בסביבות השעה 14 וביצענו בנוכחותם את השיר – “הביתה”. הם מאוד התרגשו, הצטרפו לשירה לעיתים, בכו והודו לנו וזה הרגיש כמו שליחות מאוד חשובה. הם נשארו איתנו כשעתיים.

 איך אתה מסכם את החוויה?

זאת הייתה חוויה של פעם בחיים שהייתי רוצה שתחזור גם כהופעה. מעבר למסר הכל כך חשוב, זאת הייתה חוויה של התרוממות רוח. הרגשתי שאני שותף למשהו גדול וחשוב והייתה אווירה חזקה של איחוד וזה חבל ועצוב שרק במלחמה אנחנו ככה מתגבשים ומתאחדים…

שבת שלום,

תלמה דאונוב