ספרי לי קצת איך התנהלו העניינים בגן

אורית: כמו שאמרתי, ברגע שיש לך מבנה משלך, יכולנו לסדר את הפינות השונות לעבודה לפי ראות עינינו, לתלות על הקירות עבודות של ילדים, לכל ילד יש את המגירה שלו, אפשר לסדר להם חצר לעבודה, לעשות גינה, לבנות טאבון, לצאת לטיולים וכמובן ליצור עם הרבה חומרים. לאכול ארוחת בוקר וארוחת צהרים יחד ולנהל יום מ-8:00 בבוקר עד 16:00.

חומר מרכזי שהילדים אהבו לעבוד איתו היה קרטון. לידינו היה כלוב קרטונים שכל יום היינו הולכים להביא משם מלאי חדש ולא היה גבול לרעיונות של הילדים.

עבדנו הרבה גם סביב אמנים. הילדים הכירו אמנים שונים במשך השנה (פיקסו, קדישמן, ראובן רובין, הונדרטוואסר, אנה טיכו ועוד) ויצרו בהשראתם.

חגגנו יחד את החגים, ואפילו שני חגים –חנוכה וליל הסדר בפסח חגגנו עם ההורים. קיימנו שיחות הורים אישיות, הייתה הכנה לכיתה א’ והיו גם הרבה הצגות והפעלות מיוחדות מדי פעם מהמועצה האזורית חוף אשקלון (שלשם ילדי זיקים שייכים). אני רוצה בהדמנות זו לומר תודה לליאורה אורן שהתנדבה בחודשיים הראשונים לעשות לילדים שיעורי מוסיקה פעם בשבוע.

חשוב לי לספר שלפני שעברנו למבנה בקיסריה, היה לנו חשוב לבחור שם לגן. כי בעצם הגן היווה חיבור של שני גנים מזיקים, גן קיפוד (גילאי3-4) וגן אשל (גילאי 5-6) והשם שנבחר לגן שלנו היה “צדף”.

 בין מיטל מזי וביני נוצרו קשרים אמיצים. עשינו בינינו חלוקת תפקידים והרגשתי שעבדנו בשיתוף פעולה. הגננות של הילדים מזיקים הגיעו לבקרם מדי פעם והשמחה הייתה גדולה.

חשוב לומר, שמהרגע הראשון ליווה אותנו פסיכולוג מהשירות הפסיכולוגי החינוכי של מועצה אזורית חוף הכרמל.

אני יודעת שהצלחנו ליצור לילדים ממש גן עם עוגן ויציבות, שהיו כל כך משמעותיים עבורם ועבור הוריהם בזמן הזה ואני גאה על כך. ההורים העריכו מאד את העבודה שנעשתה בגן ואף אמרו שהם לא הכירו דרך עבודה כזאת, והציעו שנבוא לזיקים לתת טיפים.

ספרי לי על התערוכה

אורית: בחודש האחרון של עבודתנו בגן, עלה לי רעיון שאולי נעשה תערוכה של כל מה שיצרנו עם הילדים במשך השנה, וזו תהיה בעצם הזדמנות לראות באופן ויזואלי את השנה שהייתה, גם לילדים גם להורים גם למשפחותיהם וגם לצוותים החינוכיים. כך נולדה התערוכה שהוצגה כאמור כשבועיים ושלושה סופי שבוע. פתחנו גם מספר פעמים את התערוכה אחה”צ שילדים יוכלו לבוא ליצור בה ואף קיימנו את מסיבת סיום הגן בגלריה בזמן שהתערוכה הוצגה וזה היה מרגש ביותר.

התערוכה שהייתה בגלריה, מיועדת להיות מוצגת בסמינר אורנים בסוף אוקטובר כי ראשת התכנית לגיל הרך באורנים, מפקחות ומדריכות פדגוגיות שהיו בתערוכה, חשבו שהיא יכולה לשמש מנוף והשראה לסטודנטים ולסטודנטיות של הגיל הרך במכללה.

איך צמח הביקור בזיקים?

אורית: ההורים והילדים חזרו לזיקים ב30.6 ואמרו שאחרי שיתמקמו רוצים שנבוא לבקר. מאוד עניין אותי לראות את הקיבוץ שלהם, איפה הילדים גרים ומהיכן הגיעו.

 וכך באוגוסט האחרון, מיטל יערה ואני נסענו לבקרם בזיקים וזה היה מפגש מרגש ואינטימי. כמה מההורים הכינו לנו אצלם בבית ארוחת בוקר מפנקת ואז הלכנו לפגוש את הילדים בגן. עשינו להם פעילות יצירה וראינו איך הם עובדים כל כך יפה, וזה היה עוד אישור שלילדים הייתה מסגרת מסודרת ומכילה במשך השנה. לאחר שעתיים של בילוי משותף נפרדנו בחיבוקים.

אכלנו ארוחת צהרים בחדר האוכל שהיה די שומם ולאחר מכן, היה לנו ביקור ב”בית עלמי” – מקום מיוחד שעושים בו הרצאות. שם סיפר לנו מישהו מכיתת הכוננות על ליל הזוועות בחוף זיקים.

האמת שהופתעתי לראות כמה עזה קרובה.

אורית אומרת לסיכום, שזכתה לשנה מיוחדת במינה וחוויה מיוחדת בעבודתה בגן הזה. היא פגשה קהילה של אנשים נהדרים, ילדים נפלאים וכמובן כל הצוות שעבדה אתו – איזה אנשים!

הארץ הזו מבורכת באנשים טובים ואמן שכבר יגיע שקט.

ואני,תלמה רוצה להוסיף שילדי הגן ומשפחותיהם זכו באורית וחברותיה כגננות, ובאנשי הצוות הנוספים.