מה אתה הכי אוהב בעבודה?

יש הרבה דברים שאני אוהב בעבודה הזאת. ואחד הדברים שמנחים אותי הוא לעשות את מה שאני אוהב. מה שאני לא אוהב אני לא עושה. למשל, אני מאוד לא אוהב קינמון ולכן לא עושה שוקולד בשילוב עם קינמון.

אני אוהב את הגיוון. כל תחום בעסק – מייצור השוקולד ועד האריזות – שונה ודורש ממני יכולות אחרות.

אני אוהב שאני  עושה הכל בקצב שלי ושכל העסק הוא עבודה שלי – הייצור, האריזות, הגבייה – כל פרט נמצא תחת אחריותי. זה גורם לי להיות כל הזמן עם ראש פתוח וחושב. יותר מזה, זה גורם לי להיות עסוק כל הזמן.

אני אוהב לחפש טעמים חדשים. לנסות שילובים חדשים. בתחילת הדרך, יצאתי מנקודת הנחה שהכל הולך עם שוקולד (נשמע הגיוני לא?) אז זהו שלא.. ניסיתי לשלב כל מיני טעמים עם השוקולד – עד כדי לשלב אותו עם גבינה כחולה.. כולכם יכולים לנסות לדמיין שזה פחות עבד..

כשאני נכנס לחנות תבלינים, זה כמו חגיגה בשבילי. לאחרונה נכנסתי לחנות תבלינים ומצאתי בה חליטת לימון, ג’ינג’ר ונענע. מפה לשם, יש לי עכשיו טבלת שוקולד מריר עם ג’ינג’ר ונענע. (זה גם יפה וגם טעים! מאוד! בתור אחת שלא אוהבת שילובים משונים בשוקולד שלי – זה אחד המומלצים!).

אני מחפש בכל מקום אפשרי אחר טעמים חדשים, ואני גם משתדל להתאים את עצמי לטרנדים. למשל, טרנד שוקולד דובאי שהגיע מהרשתות החברתיות. אני ואלה בראון עשינו יום ניסיונות, הכנו, דייקנו, טעמנו והגענו למתכון שלטעמי הוא מצוין (ממליצה מניסיון!)

יש טעמים שאתה גאה בהם במיוחד?

יש לי פרלינים שאין בשום מקום אחר, ויש לי טעמים מאוד מיוחדים כמו האורנצ’לו – פרלין ממולא בליקר שאני מכין בעצמי, וגם פרלין עם טעמים מהמטבח ההודי.
החלק שאני הכי אוהב זה להמציא טעמים חדשים, תמיד לנסות שילובים חדשים, ולפעמים זה מצליח מאוד.

הסיפור שלי בשוקולד הוא מסע של יצירה, התנסות ותחום שאני אוהב לעבוד בו. כל יום חדש מביא איתו אתגרים, וזו בדיוק הסיבה שאני כל כך אוהב את העבודה הזאת.

תספר לי קצת על אריזות השוקולד.

באופן כללי, האריזות של השוקולד הן שקופות כדי ששומדבר לא יהיה מוסתר.

What you see is what you get.

באריזות הפרלינים אני באופן מכוון לא כותב מה יש בפרלינים ואיזה טעמים האריזה מכילה. אני רוצה ליצור מצב שכל אחד צריך לטעום את הפרלינים, לחשוב ולנסות לגלות מה הם טועמים. אני לא שם את אותם טעמים קבועים בכל אריזה. זה משתנה לפי מה שיש ומה שבא לי וככה יוצר חוויה יותר מיוחדת לטועמים.

שקיות שברי השוקולד שכולכם מכירים בעצם נוצרו בטעות. באחת המעדניות שמוכרים את השוקולד שלי התקלקל באיזה יום המקרר. טבלאות השוקולד שהיו אצלם נמסו. כדי לא לבזבז חומר ולזרוק לפח – השתמשתי בטבלאות, הוספתי להם קצת אגוזים ודברים טעימים עוד טיפה שוקולד, שברתי וארזתי בשקיות.

מפה לשם, זה המוצר שהכי נמכר אצלי ואני מאוד גאה בו.

יש לך טיפים למי שרוצה להתחיל עסק, ובכלל?

קודם כל אני ממליץ על למצוא עיסוק. באופן כללי. לא משנה אם יהיה עסקי או לא. משהו שיעסיק אותך. שתשמח לקום אליו בבוקר.

ויותר מזה, למצוא עיסוק שהוא משהו חדש ממה שהיית עושה עד כה. למצוא משהו שונה ממה שעשית עד עכשיו שירגש אותך מחדש, שיחייב אותך ללמוד דברים חדשים, ליצור, לטעות ולהסתקרן.

וגם, להגיע לדברים בראש פתוח.

אחד הדברים שאני דוגל בהם הוא לעשות את הדברים פשוט. וככה גם המוצרים שלי. האריזות פשוטות ושקופות, אתה רואה מה שאתה מקבל מיד. הטעם – מתוק אבל לא מידי. טעם מובהק שאתה מזהה מה אתה טועם אבל לא תוקפני.

השתנה בעסק שלך משהו בעקבות המלחמה?

כמובן. בתקופת המלחמה הפסקתי לעשות סדנאות. המקלט חזר לתפקד כמרחב מוגן.

יתרון שגילינו (בדרך פחות חיובית אמנם) אני והחברים שבסביבת המקלט – שלהחזיק מקלט עם המון שוקולד יכול לייצר חוויה אפילו חיובית להתמודדות עם האזעקות. ההורים של הילדים שגרים בסביבה שמחו מאוד מהפינוקים שהילדים קיבלו ואפילו התלוננו שאין מספיק אזעקות מרוב שהחוויה הייתה חיובית ביחד.

לסיום, יש משהו שתרצה עוד לומר?

אני רוצה להגיד תודה לחברות וחברי הקיבוץ שרוכשים וקונים ונהנים מהשוקולד שלי. ותודה שאתם מפיצים את השוקולד לכל הארץ.

בני, תודה רבה על הזמן והאירוח!

המקום שלך מקסים, והעשייה שלך מעוררת השראה.

 שרק תמשיך לעשות את מה שאתה אוהב.