עלון קיבוץ גן שמואל

שישי-שבת, 13-14.01

השיבוץ הבא | שיבוץ ט'

שישי-שבת, 20-21.01

חברות וחברים שלום רב

בישיבת המזכירות האחרונה קיימנו דיון בנוגע להתנהלות חברי המזכירות לפי הקוד האתי עליו אנחנו חתומים. הדיון התפתח לאור התייחסויות ברשתות החברתיות שציירו מצב בו יש כוחות בתוך המזכירות הפועלים לשיבוש התהליך גן שמואל - היום ומחר.

לאור זאת, ברצוננו לחדד שחברי המזכירות פועלים באחריות וברצינות בהובלת התהליך. אנו מקדישים זמן רב לעיצוב השאלון הציבורי, מדייקים יחד את נוסח השאלות המורכבות שעשויות לייצר התנגדות בציבור ורואים במגוון הקולות במזכירות תנאי קריטי להצלחה.

אנו נחושים להמשיך בתהליך ובשאלון שבסופו, ומבטיחים לעשות זאת יחד עם המזכירות באחריות גדולה כפי שעשינו זאת עד כה.

ודבר אחרון - זו הזדמנות עבורנו להזכיר לעצמנו ולכולם את האחריות המשותפת שלנו על השיח הציבורי, על מה ואיך אנחנו אומרים או כותבים בזירה הציבורית ואילו השפעות הם מעוררים בציבור.

שבת שלום, איריס ועילם.

בישיבה שהתקיימה ביום ד' ה-04.01, חברי המזכירות דנו בשלושה נושאים: בחירת שלושה נציגי מזכירות (אזרחים) לוועדת חריגים לענייני תושבים, סיכום מפגש ההעמקה בנושא אתגרי הדיור ודיוק המפגשים הבאים, והשתתפות חברי המזכירות בפיילוט קופות חד"א ומיניכל עם 'מקומי'.

שותפות הורים במערכות חינוך

בעבר, מערכות החינוך המסורתיות וגם הורים לתלמידים לא ראו חשיבות רבה בשיתוף ההורים בנעשה במסגרות החינוכיות, כך שלמעשה נוצר חייץ בין המערכות להורים.

בחלוף השנים ובעקבות שינויים רבים שחלו בעולם המערבי (למשל – זכויות הילד, שינוי באופי הסמכות ההורית, שינויים בסמכות המערכות), מסגרות החינוך התחילו לחפש דרכים שונות לשיתוף ההורים בנעשה אצלן.

המונח שיתוף הורים נולד סביב ההבנה שבשביל לכוון ילד לאפיקים חיוביים ולמנוע ממנו כיוונים פחות מוצלחים יש צורך במסר אחיד שמגיע משני הכיוונים: ההורים והמסגרת החינוכית.

למעשה, עם השנים ובגלל שהורים וילדים כבר לא רואים במורה (לדוגמה) דמות סמכותנית שיש לקבל את ההחלטות שלו כתורה מסיני, מערכות החינוך הבינו שיש לעבוד בשיתוף עם ההורים כדי שהמסרים לא יהיו סותרים.

מצד שני, ברור שיש גבול עד כמה מערכות החינוך יכולות לשתף את ההורים בנעשה אצלם, וזה יוצר מתח לא מבוטל בין ההורים למערכות השונות. יש הבדל גדול בין שותפות הורים, מעורבות של הורים והתערבות של הורים.

ככלל, מערכות חינוך מתקשות לתפקד כאשר יש התערבות של הורים בנושאים כגון החלטות פרסונליות שנוגעות לצוות החינוכי, החלטות שנוגעות לכלל הקבוצה ולא לילד ספציפי, והחלטות מערכתיות שבדרך כלל מעורבים בהן הרבה שיקולים מקצועיים וכסף רב. בדרך כלל, בנושאים כגון אלה, מצופה מההורים להביע אמון ולתת למערכות החינוך “שקט תעשייתי”.

אז מה כן מצופה ממערכות החינוך בנושא שיתוף ומעורבות הורים?

<דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

אז מה היה לנו? מקבץ תמונות

גמר המונדיאליטו של ועדת ספורט הגיע לסיומו במשחק בין קבוצת פקאן לקבוצת מנטה. פקאן ניצחו וזכו בגביע, כאשר למקום השלישי מגיעה קבוצת אגם. באירוע הגמר שולבו פרסומות של צוות וידאו, תוכלו לראות אותן כאן.

שבוע רציחות בנעורים נפתח בסערה עם ערב רציחות במועדון חד"א.

הלהקות מחממות גרון לקראת ערב במה פתוחה שיערך בשבוע הבא בחממה למוזיקה.

התארגנות מחאה סביב בית יואל (הבית המשותף) והכנת שלטים בעקבות הדיונים בעד ונגד סגירתו.

מוזמנים לעקוב אחרינו גם באינסטגרם

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

השבוע אירחנו בספריית הילדים

את נועה אסייג הספונטנית והנהדרת!

תודה גדולה.

תודה גם למיכל כהן על העזרה הרבה במבצע עטיפות הספרים.

נשמח לארח גם אתכם.ן לשעה קלה של סיפור וחוויה משותפת. לנוחיותכן.ם, יצרנו טופס מקוון להרשמה לשעות הסיפור.

לסיום, בקשה קטנה: לחלק מהספרים כבר יש רשימת המתנה, וזה מאד משמח שיש התעניינות ורצון לקרוא. אנא החזירו ספרים שברשותכם זמן רב על מנת שילדים וילדות אחרים יהנו גם הם.

תודה על שיתוף הפעולה ולהתראות בספרייה, עינת בן-זאב

< דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

מוזיאון ישראל, ירושלים

ירושלים אמנם רחוקה, אבל מוזיאון ישראל מצדיק את מאמץ הנסיעה.

אני משתדלת להגיע אחת לארבעה חודשים. המוזיאון (קראתי פעם) נמצא בשורה הראשונה של מוזיאונים גדולים בעולם. בביקור האחרון חיכיתי לאביגיל בבית הקפה שם (פעם ראשונה שישבתי בו, יתכן שהוא סגור בשבתות), שמעוצב בסגנון וינטג’י עם הרבה עציצים שתלויים בתוך יצירות מקרמה.

כל ביקור מתחיל בבדיקת נוכחות של יצירות איקוניות במוזיאון: נמרוד (פסל איקוני של יצחק דנציגר משנת 1939, עשוי אבן חול נובית) – צ’ק, הנער מדרום תל אביב של אוהד מרומי (פסל ענק של ילד שחור בקומה השלישית) – צ’ק. בית הכנסת הגרמני (בית כנסת מצויר מוטיבים צמחיים: פרחים, עלים, אריות) שנבנה בתחילת המאה ה-18, שימש כמתבן חלק מהזמן וניתן במתנה למוזיאון ישראל בשנות ה-60? צ’ק. בית הכנסת מקוצ’ין שבהודו שהועבר בשלמותו למוזיאון? צ’ק. ציורים של האמנים הישראלים הכי מפורסמים (פחות מדי נשים), ביניהם יוחנן סימון, את רובם אני מזהה מרחוק לפי הסגנון? צ’ק.

תזכורת

למוזיאון ישראל בירושלים ולמוזיאון תל אביב לאמנות ניתן להיכנס עם כרטיסי מנוי של הקיבוץ. 

למדעטק (חיפה), לטכנודע (חדרה) ולמוזיאון ארץ ישראל (תל אביב) מקבלים החזר מול קבלות.

החל מחודש ינואר 2023 מקבלים החזר גם על ביקור במוזיאון הטבע בתל אביב.

לתיאום צרו קשר עם שמעון זיו-אור.

לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים
לחצו כאן

חברי וחברות הקיבוץ מוזמנים לרכוש כרטיסים (30 ש"ח) גם דרך שלומית אלוני כחצי שעה לפני ההקרנה, בכניסה לפואיה

השבוע ציינו ארבע שנים ללכתו של חברנו חנוך בראון, וכך כתב אבינועם גולן על הערב בעיקר שירי רועים שהופק לזכרו:

ערב "בעיקר שירי רועים" הוא קונצרט מחווה שנעשה לכבודו ובהשראתו של החלילן חנוך בראון, איש קיבוץ גן שמואל.

בנוסף לחליל הצד המזוהה כ"כ עם חנוך - הוא שלט שליטה וירטואוזית בחלילית, והצליל שהיה מפיק ממנה היה מן הזכים שיש: הוא הכיר על בוריים את מרבית שירי הרועים הארצישראלים; את חלקם למדנו ממנו...

תמיד תכננו לעשות את הערב הזה יחד אבל זאת נראתה תכנית גרנדיוזית מדי, אז... דחינו ל'מתישהו' ולמרבה הצער לא זכינו להגשים יחד איתו את החלום.

בערב "בעיקר שירי רועים" שהתקיים בקיבוץ גן שמואל ביולי 2019 התכנסנו חבורה של מוסיקאים קיבוציים בעבר ובהווה שהשירים האלה זורמים כדם בעורקיהם כדי לפרוע חוב: גייסנו את איש כלי ההקשה לֶב אֶלמן ואת החלילנית יעל טישלר והגשנו את הקונצרט הזה לכבודו של האיש המיוחד והיחיד הזה, שתמיד ידע לתת בהם סימנים.

עמית בן זאב: מנדולינה | אבינעם גולן: פסנתר, גיטרה קלאסית ואקורדיון | תובל בראון: כלי הקשה | אייל ילין: חליל צד | עומר ילין: גיטרה בס | עמרי הרשקוביץ: קלידים | יעל טישלר: חליליות | לֶב אֶלמן: כלי הקשה

עיבודים והפקה מוסיקלית: אבינעם גולן | עיצוב סאונד: גיל אורן | הקלטת מופע: משה הנורן | מיקס ומאסטרינג: אבינעם גולן / Stretch Studio | צלמים: עמוס גיל, נורית רון קישיק, גל פיטוסי | עורך וידיאו: גיא דלריאה | עיצוב במה: אבישי טבת | הפקת המופע: נצר טבת

הוקלט בקיבוץ גן שמואל 05.07.2019

שבת שלום

חידת תרתי משמע

הם סובלים מכמות עבודה
בלתי אפשרית, אבל נוסעים באופן
חופשי ובלי פקקים (כמו בנת"צ).
אפשר להבין גם שהם יושבים בגודש.
(5,6,2)

שלחו את התשובה למייל שלנו:
AlonGS@ganshmuel.co.il

בין הפותרים.ות נכונה יוגרל שי צנוע
שיחכה לזוכה בתא הדואר

פתרון החידה הקודמת: האריה שאהב תות

ענה נכונה וזכה בהגרלה: דוד כץ

תודה לכל מי שנתנו יד להוצאת העלון

ככל והדבר אפשרי, העלון מנוסח
באופן המתאים לכל המינים.
במקרים בהם הנוסח איננו כזה,
אנא קבלו זאת בהבנה.

תגובות, שאלות, רעיונות ושאר ירקות
יתקבלו בברכה כאן או במייל:
AlonGS@ganshmuel.co.il

להתראות בעלון הבא,
ורד גולן