עלון קיבוץ גן שמואל

וחג שבועות תעשה לך...

כבר עשרות שנים חג שבועות שלנו הוא שם דבר בתנועה הקיבוצית.

ואם נלך עוד אחורה בזמן, הרי שללא ספק אנחנו, כמו מרבית הקיבוצים, חוגגים את חג הביכורים הכי קרוב לאופן בו חגגו אבות אבותינו את החג בתקופה המקראית, רק עם טוויסט ציוני-חילוני.

מדי שנה אלפי צופים - חברים, אורחים ובני משפחה, מתגודדים על הטריבונות לצפייה בחג הנכסף.

יש קסם בחג הזה שלנו.

קול דפיקות פטישי הבנאים מבשר על בוא החג, השירים המסורתיים נשמעים במרכז הקיבוץ בעת החזרות והקיבוץ כולו נעטף באווירה שאין דומה לה לאורך השנה.

אין לנו עוד חג כזה בו משתתפים כה רבים ועוד מכל קשת הגילאים לוקחים בו חלק פעיל. זה באמת מרגש ומחמם את הלב כל פעם מחדש.

לצד כל זאת, אנחנו גם מודעים לכך שכמו בתחומים רבים של חיינו, גם כאן, נשמעים קולות הקוראים לשינוי החג. בעיקר באשר לגודל ההפקה. יש גם כאלה עם רצון לחג פנימי, צנוע, לא מהוקצע כמו החג שעשינו בתקופת הקורונה.

אנו שומעים את הקולות וחושבים שבמסורת ארוכת שנים כמו זו של שבועות, המצליחה עדיין להביא ציבור כה גדול לעשייה משותפת סביבו, יש לנהוג בעדינות ובכבוד רב.

ענפים הולכים וחדשים תופסים את מקומם, ריקודים חדשים נכנסים ואפילו הטקסטים מקבלים מתיחת פנים לצד המנחים החדשים.

אבל הקונספט נשמר והקסם, למרות גילו המופלג של החג – לא פג.

תרבות שכזו, של קהילה רב-דורית, המשמרת את עברה ושורשיה ומשלבת בתוכה שינויים וחידושים היא דרך נפלאה להמשיך ולקיים את חג החגים שלנו.

החג הזה, במתכונתו הנוכחית שזור היטב בסליל ה-DNA המקומי שלנו, והאהבה הגדולה כלפיו - עוברת כבר שנים רבות, כמו פלא, מדור לדור. וזה פשוט מקסים!

כל הכבוד לכל המתנדבים הרבים שמדי שנה מתגייסים להוביל את ההפקה המרשימה הזו שמסבה לנו אושר גדול והרבה גאווה.

חג שמח לכולנו,

איריס ועילם

בישיבת המזכירות ביום ד' ה-17.05, התקיים דיון פתוח באשר למחשבות ופרשנויות שיש לחברי וחברות המזכירות על השאלון הציבורי במסגרת התהליך ג"ש היום ומחר.

ישיבת הנמ"צ שהתקיימה ביום א' ה-21.05 נפתחה במקבץ ברכות ותודות.

לאחר מכן דנו בשני נושאים: מעקב ביצוע מול תקציב לרבעון הראשון של 2023, וטיוטת ההצעה לגביי דירות אירוח.

שלום לכולם

אני מעזה לכתוב את הדברים האלה בעיקר כדי לנקות את מצפוני.

אני רוצה להיות שלמה עם עצמי, שהבאתי את הדברים לידיעת כולם, ובעיקר לידיעת בעלי התפקידים האחראים על מה שקורה כאן.

זו דעתי הצנועה והבלתי מחייבת כמובן, לגבי שני דברים מסוכנים ובלתי אחראיים לדעתי, שנעשו בזמן האחרון בקיבוצנו.

הראשון, חדר הכושר. חדר הכושר הוא מקום שיש בו גם סכנות, דורש תחזוקה, ומחייב ”בעל בית” שהוא האחראי, שאליו אפשר לפנות, שהוא למד וקיבל הסמכה לקחת אחריות על מקום כמו זה.

מכשירים עלולים להתקלקל או להיתקע, צריך לדעת לתחזק אותם ולטפל בהם בשוטף, וגם חלקית לתקן אותם.

האנשים, באי המקום, חייבים לקבל הוראות, הסברים, תיקונים למה שהם עושים, הדרכה. מישהו צריך להשגיח על מעשיהם, לעזור ולטפל בהם בעת צרה. בשביל כל אלה יש קורס מיוחד למפעילי חדר כושר שלומדים ויודעים את כל הנאמר לעיל. אם המקום פעיל ללא אדם מוסמך, אנחנו מסכנים את שלום הציבור.

שנית, באמפרים. אלו הצהובים-שחורים עשויי פלסטיק שהופיעו בהרבה מקומות בשבילי הקיבוץ, ומהווים מטרד וסכנה לכל סוגי כלי הרכב, לילדים ולמבוגרים.

הם גם מזיקים לכלי הרכב ובעיקר גורמים לנהגים ולנוסעים טלטולים קשים, פניות חדות, עצירות פתאומיות וחוסר נוחות עד כדי סכנה!

נדמה לי שגם לזה צריך מישהו שיודע מה הסוג המתאים, מה המיקום המתאים וכו’. אז רק רציתי להתריע. מאחר ששמעתי דעות דומות מחברים נוספים הרשיתי לעצמי לפרסם. ואני גם מצפה שהדברים יישקלו ויטופלו. וגם אם לא, אני את מצפוני ניקיתי.

תודה,

אורה חנני

להסבר על פרסום טורי דעה בעלון, לחצו >

דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה

< ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת >

צילמו: קרן אור (שבולים), נטע (פרפר) ושרון (תלתל)

ערב חג השבועות מסכם אצלנו עשייה רבה, חווייתית ומעשירה.

שבועות הוא החג האחרון בשנת הלימודים, פוגש את הילדים בשיאם. מבוססים ביחידות הגיל שלהם, הם עברו קפיצה התפתחותית גדולה ויכולים להנות במלאות ממגוון חוויות חושיות: טיול בטרקטור, ביקור ברפת, הכנת מאכלים ועוד ועוד.

שיא החגיגות היה במפגש מערכתי בדשא האשלים, לשירה בציבור עם ליאורה אורן. תמונות מהאירוע מצורפות בגלריה מעלה, יחד עם תמונה מלוח החג בגן פרפר, שממזג ישן וגם חדש, מסע בזמן.

לסיכום, אבקש להודות לצוות החג ששמר מקומות למעוניינות מצוות הגיל הרך.

מחוות שכאלו מרגשות ותורמות לתחושת השייכות.

חג שמח ולהתראות,

זהר רז

<דפדפו ימינה ושמאלה בגלריה >

ניתן להגדיל את התצוגה בתנועת צביטה נפתחת

תודה רבה לשמרית שוויגמן, שהקריאה לנו את הספר בבית שלי ואת הספר גלגלים, שניהם מאת מיריק שניר.

תודה גם לאלה ותמר צנטנר שלימדו אותנו את השיר של לבד על המרבד (ספרו של בריאן וילדסמית) מגנון תלתל.

ספריית הילדים פתוחה לעיון,

הפעלות וגם להשאלות,

בכל יום שני החל מהשעה 16:00.

להתראות בספרייה, עינת בן-זאב

שיר-סיפור לחג | ערכה: עמירה הגני

יולי סלטון, בת חמש שנים,

בשמלה לבנה וזר שושנים

חוגגת עם סבים, אחים והורים

את חג שבועות – הוא חג הביכורים

המון רב ושמח היום התקהל

על דשא גדול בקיבוץ גן שמואל

זה חג מפורסם ברחבי ישראל –

כל מי שראה התפעל והילל

יולי נשאה את סלה בגאון –

גזר, תפוח, בננה ומלפפון.

עם סבתא ישבה לה, על הברכיים

עליזה ושמחה ומוחאת כפיים

לתרועת החליל וצלילי השירים

צועדים על הדשא נושאי ביכורים,

והך בתופים והך במצילתיים –

ויולי בגזר נועצת שיניים

מביטה ביונים שהמריאו אל על –

הגזר מפיה נשמט ונפל

כך הוא ניצל בטרם חוסל

סבתא אספה אותו, שמה בסל –

איזה מזל...

באים הפַלָחים, נושאים שבולים,

אבות עם בנים מביאים יבולים,

יולי צובטת עינב מן הסל,

וסבתא רואה ולוחשת: "חבל..."

"יעלו רפתנים" קורא מיקרופון

יולי טועמת מלפפון,

נוגסת, לועסת – ממש נהדר!

היה מלפפון? – כמעט ונגמר..

עולות על הדשא בנות חמודות

מניפות סליהן וביחד רוקדות,

יולי מוצאת לה תפוח בסל,

עוד רגע וגם אותו היא תאכל –

אך פרי גני, מלוא הטנא רב פאר

הלך ופחת, אבוי לא יישאר

בסל תפוח נגוס, גזר פצפון,

קליפת בננה ורבע מלפפון

אבל אז בדיוק קול קרא ברמה:

"ילדים, ביכוריכם שאו לבמה!"

ואבא את יולי הרים עם הסל,

הציץ לתוכו וממש נבהל

ושאל: מה, הסל מחוסל?

יולי הזילה דמעה קטנטנה,

היא באמת הרי לא התכוונה,

זו רק אי-הבנה, גם אמא אמרה:

"כמו דניאל בשנה שעברה"

אבא הבין וחיבק את בתו,

יולי ומאיה הביאו איתו

סליהן לבמה עם קטנים וגדולים -

אף אחד לא בדק מה נשאר בסלים

רקדו הן ושרו שם סביב הבמה,

עם כל הקיבוץ ועם כל הנשמה:

"סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים,

מקצות הארץ באנו, הבאנו ביכורים"

לייזר הרשקוביץ חבר בשתי להקות ותיקות של ריקודי עם: הדודאים (פרדס חנה) והלהקה של עמק חפר.

בשבועיים החולפים שתי הלהקות לקחו חלק במספר פסטיבלים בארץ ובעולם, והידיים (והרגליים) עוד נטויות, אך שלא יהיה לכם ספק - בביכורים הוא איתנו.

לייזר מספר:

”ובכן, היו לי שבועיים של פסטיבלים.

זה התחיל ביום שישי לפני שבועיים כשטסתי למילאנו עם להקה שנקראת הדודאים הוותיקים, מפרדס חנה. איתנו טסה גם להקה ישראלית מהקריות, כאשר שתיהן מנוהלות ע"י אותו כוריאוגרף - דודו קראוס.

במילאנו השתתפנו בפסטיבל הבינלאומי לפולקלור עם עוד 12 להקות מכל העולם. בתהלוכת הפתיחה התחיל גשם זלעפות, ולמרות הכל רקדנו לאחר הגשם כשהכול רטוב. מעט הזוי אבל היה יפה מאד, ייצגנו את מדינת ישראל וההופעה הייתה מרשימה.

חזרתי ארצה ביום רביעי, וכבר ביום שישי התייצבתי לפסטיבל חלב ודבש בעמק יזרעאל עם הלהקה השנייה שלי, להקת  עמק חפר. תוכלו לצפות בהופעה שלנו בווידאו המצורף מעלה.

זהו פסטיבל המתרחש מדי שנה. הוא מוקדש כולו לריקוד פולקלור ישראלי של להקות וותיקות מכל הארץ, ויש לזה הרבה דרישה: הפעם היו 'רק' 17 להקות מתוך 27 שניסו להתקבל, והייחוד הוא שכולן להקות מבוגרות, כלומר גיל המשתתפים 40-50 פלוס. הלהקות הן מכל הארץ, כולל עוטף עזה שהגיעו והשתתפו. היה מאד מעניין ומרשים.

האירוע הבא שנשתתף בו הוא פסטיבל אשדוד, לאחריו - פסטיבל מחול כרמיאל, ואז.. נוכל קצת לנוח.”

נאחל ללייזר הרבה הצלחה,

חג שמח וריקודים מהנים ומשמחים!

לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים
לחצו כאן

חברי וחברות הקיבוץ מוזמנים לרכוש כרטיסים (30 ש"ח) גם דרך שלומית אלוני כחצי שעה לפני ההקרנה, בכניסה לפואיה

חידת תרתי משמע

מפקדת שבה בעזרת תרגול
כולל ומלא של הטקס.
אפשר גם לערבב נרגילה חזרת.

(6,4)

שלחו את התשובה למייל שלנו:
AlonGS@ganshmuel.co.il

בין הפותרים.ות נכונה יוגרל שי צנוע
שיחכה לזוכה בתא הדואר

פתרון החידה הקודמת: בירה ונשירה

השיב נכונה וזכה בהגרלה: רוני לשם

שישי (מתכונת שבת), 26.05

* אין ארוחת ערב *

השיבוץ הבא | שיבוץ ד'

שבת, 27.05

תודה לכל מי שנתנו יד להוצאת העלון

ככל והדבר אפשרי, העלון מנוסח
באופן המתאים לכל המינים.
במקרים בהם הנוסח איננו כזה,
אנא קבלו זאת בהבנה.

תגובות, שאלות, רעיונות ושאר ירקות
יתקבלו בברכה כאן או במייל:
AlonGS@ganshmuel.co.il

להתראות בעלון הבא,
איילת ייטב